מה יותר גרוע? עקיצות יתושים או דוחי יתושים?

עקיצות יתושים הן בעיקר מטרד מרגיז אבל הן גם סכנה מסוימת בשל קדחת מערב הנילוס, שתוקפת בארץ בעיקר בין אוגוסט לאוקטובר. ברוב המקרים, ההדבקה בוירוס אותו נושאים היתושים לא גורמת לתסמינים ניכרים לעין, אבל במיעוט מן המקרים הוירוס גורם למחלת חום. ב-1% מהנדבקים, בעיקר בכאלה מעל גיל חמישים ובמוחלשי מערכת חיסונית, הוירוס חוצה מהדם למוח ומביא להסתבכות מסכנת חיים. כמובן שעלינו להגן על עצמנו ועל הקטנים מהסכנה הזו, ושמשרד הבריאות עושה מה שהוא יכול כדי לעודד אותנו להשתמש בתכשירים דוחה יתושים, אבל האם החומרים בתכשירים האלה הם באמת בטוחים? בפרט, האם הם בטוחים לשימוש בילדים? איך נאזן בין הצורך להתגונן מעקיצות ובין הצורך להתגונן מהחומרים שמגינים מהעקיצות? נתחיל בסקירה של החומרים הפעילים השונים בהם משתמשים בדוחי היתושים הקיימים בישראל. בסקירה הזו אנו מסתמכים במידה רבה (אבל לא רק) על דוח של EWG, ארגון איכות סביבה אמריקני העוסק בין היתר במחקר עצמאי על רעילות והשפעה סביבתית של כימיקלים. המסקנות שלנו לא זהות לשלו, אנו ממליצים לעיין גם בדו"ח המקורי. את רשימת החומרים הפעילים בתכשירים ישראלים הוצאנו מאתר משרד הבריאות (כאן).


 סקירת החומרים הפעילים בדוחי יתושים בישראל


המשיכו לקרוא…

שתפו!
Tags: