No products in the cart.
הגנה מהשמש או מקרם ההגנה? מדריך לחומרים בקרם הגנה מהשמש
על אף שגשוג שוק תכשירי ההגנה, שיעורי התמותה מסרטן עור ממשיכים לעלות. מה ההסבר לסתירה הזו? למדענים אין עדיין תשובה החלטית אבל יש מספר כיוונים. כוויות שמש מגבירות את הסיכון לסרטן לעור ותכשירי הגנה עוזרים למנוע אותן. מצד שני, המשתמשים בתכשירים נוטים לשהות יותר בשמש ולהיחשף ליותר קרינת UVA, שאיננה גורמת לכוויות אבל כן גורמת לסרטן. ‘מקדם ההגנה’, SPF, מודד את היחס בין הזמן שנדרש עד שמופיעה אדמומיות כתוצאה מחשיפה לשמש עם התכשיר ובלעדיו. תכשיר שמסנן בצורה יעילה קרינת UVB (הגורמת לכוויות) אבל לא UVA מייצר הגנה כוזבת – אנחנו לא ‘נשרפים’ אבל עדיין נגרם נזק. לכן, מקדם ההגנה הוא מונח מטעה – SPF 50 לא אומר שאנחנו מוגנים פי 50!
חמור מזה, יש בשוק תכשירים עם מקדם הגנה גבוה מאד שמושג על ידי רכיבים אנטי-דלקתיים, שמונעים את התגובה של הגוף לכוויה (אדמומיות, כאב) אבל לא את הנזק עצמו! סיבה נוספות לאפקטיביות נמוכה של תכשירי הגנה מהשמש היא שרוב המשתמשים לא מורחים את תכשירי ההגנה בנדיבות הנדרשת כדי להשיג את מקדם ההגנה המובטח.
אז איך בכל זאת בוחרים קרם הגנה?
תמצתנו ותרגמנו עבורכם נקודות עיקריות מהדו”ח של EWG, ארגון הגנת סביבה אמריקאי, על תכשירים להגנה מהשמש, משנת 2015.
תקציר התקציר: בשקלול הבטיחות והיעילות, אנחנו בחרנו להשתמש בקרם הגנה על בסיס תחמוצת אבץ (Zinc-Oxide), כמו הקרם של ערוגות.
ישנם שני סוגים של חומרים פעילים בקרמים להגנה מהשמש, מסננים מינראליים (נקראים גם ‘פיזיקליים’) ומסננים כימיים. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים העיקריים בין שתי הקבוצות:
| מסננים כימיים | מסננים מינראליים | |
|---|---|---|
| מרקם | שקוף, חסר ריח, בדרך כלל נוזלי. | סמיך ואטום. קשה יותר למריחה. עשוי להשאיר סימנים לבנים. (המרקם טוב יותר בתצורת נאנו-חלקיקים) |
| יציבות בשמש | רובם יציבים אך לא כולם. מסננים לא יציבים דורשים כימיקלים נוספים המשמשים כמיצבים. | יציבים. |
| תגובות עוריות? | ||
| הגנה מהשמש | שימוש במסננים כימיים מציע טווח נרחב יותר של הגנה כנגד קרני UVA וUVB אבל טווח ההגנה בפועל תלוי בשילוב החומרים הפעילים בהם נעשה שימוש וביציבות שלהם בשמש. | |
| תחילת פעולה | 20 דקות לאחר המריחה | מיידית |
| עמידות | עמידים במים וזיעה. | נדרשת מריחה חוזרת לאחר שהייה במים, הזעה או התנגבות במגבת. |
| בטיחות | תלוי במסנן הספציפי – חלקם נחשבים בטוחים, חלקם שנויים במחלוקת עקב ראיות לפגיעה במערכת ההורמונלית ולתגובות אלרגיות וחלקם יצאו משימוש בגלל בעיות בטיחות מוכחות (לדוגמה PABA, שפרט לגרימת אלרגיה גם חשוד כמסרטן). ראו טבלה מפורטת על המסננים השונים למטה. | בטוחים למדי. הערה: תחמוצת טיטניום ותחמוצת אבץ בתצורת נאנו-חלקיקים הן כרגע שנויות במחלוקת (קראו כאן). EWG מסכמים כי יש צורך במחקר נוסף סביב השאלה של חלקיקים נאנו-מטריים, אבל קובעים שבכל זאת, על פי הידוע כרגע, המסננים המינארליים בטוחים יותר מהמסננים הכימיים. |
| קרם או תרסיס? | ||
תכשירי הגנה הם פתרון חלקי בלבד להגנה מהשמש
[wp-svg-icons icon=”notification” wrap=”i”] ההגנה הטובה ביותר היא הימנעות מהשמש בשעות המסוכנות (שווה להיות מודעים לתחזית הקרינה היומית!), שהייה בצל, התכסות בבגדים, כובע ומשקפי שמש. קרם ההגנה הוא חשוב ונחוץ אבל הוא קו ההגנה האחרון, לא ראשון. הדבר נכון במיוחד עבור תינוקות, שגם רגישים יותר לשמש וגם רגישים יותר לחומרים השונים בתכשירים, שכן עורם חדיר יותר משלנו.
חומרים לא פעילים
גם חומרים שאינם מסנני קרינה ונמצאים בקרמים עלולים להוות בעיה:
Methylisothiazolinone
חומר משמר נפוץ שהוגדר כ-‘אלרגן השנה’ על ידי ה-American Contact Dermatitis Society. בשנים האחרונות פורסמו מקרים רבים של אלרגיה חמורה כתוצאה מחשיפה לחומר זה, כולל כתוצאה מהימצאותו במגבונים לחים.
Retinyl palmitate (ויטמין A)
ויטמין A הוא קבוצה כימית נוגדת חמצון ומעכבת את הזדקנות העור ועל כן יצרנים מוסיפים צורות שונות של ויטמין A לקרמים. אבל, באופן אירוני, אחת הצורות מצורות אלה, Retinyl palmitate, נמצאה כמעודדת גידולים עוריים כאשר היא נמרחת על עור החשוף לשמש.
כמו כן, שווה להיות עירניים להמצאות פרבנים וחומרי ריח מלאכותיים.
מורה נבוכים לבטיחות חומרים פעילים בתכשירים להגנה מהשמש
| סוג מסנן | רמת סיכון (עפ"י EWG) | חודר את העור? | גורם להפרעות הורמונליות? | גורם לארלגיה | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| Oxybenzone | כימי | 8 | מוערך שנמצא בגופם של 96% מהאמריקאים אחוז חדירה של 1% עד 9% בניסויי מעבדה | פועל בגוף כמו אסטרוגן. משנה את הפקת הזרע בחיות. נמצא קשור באנדומטריוזיס בנשים. | שכיחות גבוהה של אלרגיה עורית | |
| Octinoxate / Octylmethoxycinnamate | כימי | 6 | אותר בחלב אם. פחות מ1% חדירה דרך העור בבני אדם ובחיות מעבדה | פעילות דמוית הורמון. נמצאו השפעות על מערכת הרבייה, בלוטת התריס והתנהגות במחקרי בע"ח | שכיחות בינונית של אלרגיה עורית | |
| Homosalate | כימי | 4 | אותר בחלב אם. פחות מ1% חדירה דרך העור בבני אדם ובחיות מעבדה | משבש פעילות אסטרוגן, אנדרוגן ופרוגסטרון. | ||
| Octisalate (משמש לייצוב avobenzone) | כימי | 3 | נמצא חודר את העור בחיות מעבדה | נדיר | תוצרי התפרקותו רעילים | |
| Octocrylene | כימי | 3 | אותר בחלב אם, נמצא חודר את העור בחיות מעבדה | שכיחות גבוהה של אלרגיה עורית | ||
| Titanium Dioxide (תחמוצת טיטניום) | מינראלי | 2 בשימוש כקרם 6 בשימוש כאבקה או תרסיס | אין עדויות לחדירה את עור | אין עדויות להפרעה למערכת ההורמונלית | אין | קיים חשש בנוגע לשאיפה (רלוונטי לתרסיסים) |
| Zinc Oxide (תחמוצת אבץ) | מינראלי | 2 בשימוש כקרם 4 בשימוש כאבקה או תרסיס | פחות מ0.01% חדירה את העור במתנדבים אנושיים | אין עדויות להפרעה למערכת ההורמונלית | אין | הגנת UVA מצוינת. קיים חשש בנוגע לשאיפה (רלוונטי לתרסיסים) |
| Avobenzone (מסנן כימי נפוץ ובטוח יחסית אבל כדי למנוע את התפרקותו בשמש הוא מיוצב לעיתים קרובות על ידי כימיקלים פחות בטוחים כמו Octocrylene) | כימי | 2 | חדירה מוגבלת מאד | אין עדויות להפרעה למערכת ההורמונלית | שכיחות גבוהה של אלרגיה עורית | הגנת UVA הטובה ביותר מבין המסננים הכימיים |
| Mexoryl SX | כימי | 2 | פחות 0.16% חדירה את העור במתנדבים אנושיים | אין עדויות להפרעה למערכת ההורמונלית | נדירה | |
מקורות:
טבלת החומרים הפעילים באתר EWG
עוד על ויטמין A ורדיקלים חופשיים באתר EWG
טבלת ההשוואה בין מסננים כימיים ומינראליים
